חשוב לי לכתוב על התופעה העינית הזו שאינה מדוברת מספיק.
זהו סינדרום המתפתח אצל חלק לא קטן מהאנשים החווים אבדן חלקי או מלא של הראיה וגורם להזיות (הילוסינציות) ראייתיות של דברים שאינם קיימים.
לפי מחקרים מסתבר שהתופעה די נפוצה בחלק ממחלות העיניים כגון ניוון רשתית, גלאוקומה, רטינופטיה סכרתית.
בעין בעלת ראיה תקינה אור נכנס אל העין מתקבל על ידי הרשתית ומתורגם על ידי המוח למה שאנו רואים.
כשאדם מאבד את ראייתו, המערכת הראייתית אינה מצליחה לעבד תמונות חדשות המגיעות אל העין. המוח החש בחסר ממציא תמונות או משחזר תמונות מהעבר וזה מה שגורם להזיות ראייתיות .
ההילוסינציות הראייתיות קורות לרוב (אך לא רק) כאשר קמים מהשינה ומה שרואים יכול לכלול:
- תבניות של קוים , נקודות או צורות גאומטריות
- אנשים , בע"ח , חרקים
- נופים כגון הרים או מפלים
- אנשים בלבוש תקופתי, יצורים דימיוניים
ההילוסינציות יכולות להימשך שניות , דקות ואף שעות. הן יכולות קבועות במקום או להיות בתנועה, בשחור לבן או בצבע.
אבחון
אבחון התופעה נעשה ע"י רופא ובדרך השלילה.
בודקים את מכלול התרופות הנלקחות ע"י המטופל (לעיתים הזיות יכולות להגרם ע"י תרופות) והאם האדם סובל מבעיות נפשיות או נוירולוגיות.
במידה וכל הסיבות נשללו – האדם סובל מצ'ארלס בונה סינדרום.
ישנן מספר טכניקות להתמודדות עם התופעה.
עצם הידיעה שהבעיה היא עינית ולא גורם אחר, מפחיתה את הדאגה ואת גורם החרדה.
יש לשתף את רופא העיניים.
יש לשתף אופטומטריסט לראיה ירודה ולנסות שיקום ראיה ירודה בעזרת אמצעים לשיפור הראיה.
יש לשתף את המשפחה הקרובה.
על מנת להפחית את התופעה יש לנסות שינויים בסביבה הקרובה כגון סוגי תאורה שונים, שקט או רעש מסביב, לעיתים תנועות עיניים שונות ועצימה ופקיחת עיניים.
מנוחה וסטרס ע"פ חלק מהאנשים משפיעה על ראיית הילוסינציות בעיקר מיד לאחר איבוד הראיה ויכולה להיות מדאיגה ומלחיצה.
לרוב ההילוסינציות פוחתות באופן משמעותי עם הזמן ואף פוסקות כעבור תקופה של בין שנה לשנתיים.
דוגמאות: שדה צמחים על הספה
תבניות גאומטריות
