בשנת 1965 נערך מחקר גדול בארה"ב שבדק את כמות וסוג התאורה הנדרש ללקויי ראייה .
ידוע שבאופן כללי לקוי ראיה זקוק לפי שלוש כמות אור על מנת לעשות פעולה (כגון קריאה) שאדם בעל ראיה נורמאלית זקוק לה.
לאדם בעל ראייה תקינה הרוצה לבצע פעולת קריאה תספיק נורה של 50 וואט. אדם בעל ראייה ירודה יזדקק ל150 וואט.(להוציא אנשים הסובלים מ -Retinitis Pigmentosa, אלביניזם אכרומטופסיה ופוטופוביה).
מחקר שבדק יכולת להסתדר בתאורת חדר מצא שאדם בעל ראייה נורמאלית יכול להסתדר בצורה טובה בתאורת חדר סטנדרטי בעזרת שתי מנורות 40 וואט (פלורסנט).
אדם עם לקוי ראייה יזדקק ל-6 מנורות 40 וואט (פלורסנט) כך שיוכל להסתדר בחדר סטנדרטי.
אם כך, כל שצריך הוא להגביר את התאורה?
ישנה אליה וקוץ בה. אנשים עם פתולגיות שונות יכולים להיות רגישים לאור בעל עוצמה חזקה המתקבל מתאורת מסוגים מסוימים כגון פלורסנט.
תאורה פלורסנטית שהינה בעלת אורכי הגל הקצרים וכחולים אשר מתמקד לפני הרשתית (בעוד גלי האור הירוקים והצהובים מתמקדים ממש ברשתית וחלק מגלי האור האדומים מתמקדים מאחוריה.)מלבד היותה לא בריאה לעור ולעיניים האור הכחול תורם רק במעט לחדות הראייה ותפיסת הראייה אך מוסיף מאמץ רב על מערכת הראייה בנסיון למקד את האור הכחול.
ישנן כמה אפשריות לשיפור איכות החיים בנוגע לתאורה.
יש לנסות ולהפחית את מקורות התאורה הכחולה בעלת הגלים הקצרים כגון פלורסנטים וזאת ע"י שינוי סוג התאורה לתאורת לד. ישנם גם משקפיים מיוחדים שבתוכם מובנית תאורת הלד המספקת תאורה ממוקדת על חומר הקריאה ומונעת סינוור.
אפשרות נוספת היא מסנני קרינה המונעים ברמה מבוקשת את גלי האור הקצרים וגורמים לתחושת בגוונים רגיעה ונוחות בעיניים מצד אחד ומגבירים את תחושת הקונטרסט מצד שני.
לכן כאשר רוצים ליצור סביבת עבודה נוחה ובטוחה יותר לאנשים כבדי ראייה יש להפחית את התאורה הכחולה , ולהשתמש במסנני קרינה מתאימים.
