טיפול אופטומטרי באנשים כבדי בראיה היווה מאז ומתמיד אתגר מיקצועי. באופטומטריה רגילה לבעל מקצוע טוב, ובעל נסיון תהיה הצלחה של 100% בפתרון מושלם שבו הפציאנט יראה טוב וירגיש טוב, בתחום הראיה הירודה המצב לא תמיד כך. לרוב מחלת העיניים גורמת למצב בלתי הפיך ולא יחול שיפור במצב העין ובמצב הראייה. לכן אין ציפיה לפתרון מושלם אלה נסיון לעשות כל שניתן לשפר את איכות החיים בכל הנוגע לראיה בעזרת פתרונות מסוגים שונים. זה דורש נסיון רב, ידיעת כל האופציות הקיימות היום בעולם והרבה דמיון ויצירתיות.
לעיתים קרובות תפקידו של האופטומטריסט העוסק בראייה ירודה הוא להיות נוכח בתהליך מתמשך אשר הופך את תפקידו ל"שיקום ראיה ירודה".
בשנים האחרונות , תודות לטיפולים רפואיים חדשניים העוצרים את הדרדרות הראיה במחלות רשתית שונות (כגון זריקות אבסטין, לוסנטיס ואיליה במחלת ניוון מקולרי גילי).
ישנה עליה במספר החולים שראייתם שמורה יחסית ואינם מתעוורים ושניתן לעזור להם בעזרת אמצעי עזר שונים. מצד שני זהו טווח רחב של אנשים שבשלב הראשון מתמודדים עם חוסר אונים וקושי .
רבים מן החולים נמצאים במצב שבו ראייתם אינה מושלמת ואף לקויה מאוד אך להבדיל משנים קודמות שבהם היו אמצעים מעטים ופחות נוחים היום ניתן לעזור בעזרת אמצעי עזר חדשניים.
בדיקת אופטומטריסט לכבדי ראיה, לתפיסתי, הפך בשנים האחרונות לחלק בלתי נפרד ממכלול הטיפולים והיעוצים שרצוי שחולה לקוי ראייה יעבור, מתוך הנחה שיש להציע לפציאנט את מגוון האפשרותיות העומדות בפניו לשיפור איכות החיים.
פעילויות יום יומיות רבות בימינו דורשות ראייה חדה של פרטים. קריאה ,כתיבה, עבודה מול מחשב, שימוש בכלי נגינה הן פעילויות שגם ליקוי ראיה קל משפיע עליהם ולעיתים יש צורך בפיתרון מיוחד. מלבד אביזרי העזר, על אופטומטריסט לשיקום ראייה ירודה להציג לחולה יכולות שלא תמיד ידע שקיימות אצלו כגון ראיה היקפית .וללמד את החולה להשתמש ביכולת זו על מנת לשפר את יכולותיו. עליו לבדוק יחד עם הפציאנט באיזו תאורה הוא רואה טוב ובאיזה מנח של הראש ישיג נוחות יתר בראיה.
באיזה שלב של המחלה יש להתאים משקפיים מיוחדים?
עוד במהלך הטיפול הרפואי כאשר מדובר בטיפול מתמשך (שלעיתים לוקח חודשים ושנים)מייצב רופא העיניים את מצבו של המטופל וכבר אז ניתן להתאים אביזרי עזר ומשקפיים מיוחדים לראיה שניזוקה עקב המחלה.
לעיתים למרות שעדיין אין יציבות במחלה ויש שינויים ,החולה זקוק לפיתרון כלשהו, אז, על האופטומטריסט המומחה לקחת בחשבון את מצב המחלה ולהתאים את האביזר הזמני הטוב ביותר.
בשנים האחרונות ישנה התעוררות בתחום אביזרי העזר לראיה ירודה . לא רק זכוכיות מגדלת ומשקפיים טלסקופים (למרות שלעיתים אין להם תחליף) אלא משקפיים הפועלים על מנגנונים אחרים ולאו דוקא על שיפור ההגדלה אלא נותנים מענה לנושא האור הנכנס אל תוך העין תוך התחשבות בקושי הגדול של ירידה בניגודיות, בעיית סינוור, ראיית הילות ועוד.
אופטומטריסט לשיקום ראייה ירודה מתחשב בכל הגורמים הללו בידיעה שגם חולה בעל ראיה שיכולה להיחשב כראיה "טובה מספיק" כגון 6/12 – 6/18 יכול לסבול מקושי ותסכול כאשר לתחושתו הוא אינו רואה טוב!!
האוכלוסייה העיקרית הסובלת מפגיעה בראיה היא האוכלוסיה המבוגרת 65 ומעלה.
נמצא במחקרים שאדם מבוגר שנוצרה אצלו ירידה בראייה חווה תחושות הדומות לאובדן אדם יקר:
בשלב הראשון הלם והכחשה
שלב שבו הפציאנט מבין שהוא מתמודד עם בעיה קשה הפוגעת באיכות החיים שלו אך לעיתים קרובות נמצא בהכחשה ואינו מוכן לקבל את העובדה שאין ריפוי מלא למחלתו והמצב בלתי הפיך.הוא נע ונד בין רופאים , אופטומטריסטים ואנשי מקצוע אחרים בחיפוש אחר הריפוי המלא.
שלב שני ההסתגלות
שלב המלווה בכעס על הגורמים המטפלים (רופאים, אופטומטריסט, בני משפחה..)
שלב שלישי דיכאון
הנובע מן ההבנה שמצב לא יחזור לקדמותו.
הבנה זו מלווה בתחושת אובדן וידיעה שיש צורך לעשות שינוי באורח החיים.
שלב ההשלמה
הכרה במצב ורצון להמשיך הלאה ולנסות לשפר את איכות החיים.זהו השלב הטוב ביותר כמובן להתאמת אביזרי עזר לראייה ירודה.
על אופטומטריסט משקם ראייה ירודה להכיר תהליך זה ולזהות היכן נמצא החולה בתוך התהליך.
לתת פתרון מתאים למצב ואף לעיתים לסגת ולא לתת פתרון כלל בידיעה שהפציאנט נמצא בשלב נפשי שאיננו נכון לקבל עדין פיתרון בדמות אביזר לא רגיל .
עצם הידיעה של הפציאנט ,שקיים פיתרון, מספיק בשלב זה. לרוב הפציאנט מגיע שוב בזמן שנכון לו, כאשר השלים עם מצבו.
לסיכום
תפקיד האופטומטריסט המומחה לראיה ירודה הוא תפקיד מורכב שדורש הסתכלות והבנה שמעבר לאופטומטריה הרגילה. הוא דורש נסיון וגם הבנה פסיכולוגית בסיסית. הוא בודאי שונה מתפקיד של אופטומטריסט רגיל בכך שהוא מלווה פעמים רבות תהליך פיסי ופסיכולוגי לא פשוט הדורש אמפטיה.
סבלנות והכלה.
